פסק-דין בתיק ת"א 38886-07

תביעה כספית בסך של 867,482 לתשלום תגמולי ביטוח על פי שתי פוליסות תאונות אישיות בהן היה מבוטח מר יאיר רתם ז"ל.

רקע

1.                  ביום 1.7.06 היה המנוח, מר יאיר רתם ז"ל [להלן - המנוח], מעורב בתאונת דרכים קטלנית, בה נפצע אנושות, ולאחר אשפוז ממושך בן 191 ימים, נפטר מפצעיו והלך לעולמו, בהיותו בן 26 שנים [להלן - התאונה].

2.                  אין מחלוקת בין הצדדים, כי במועד הרלוונטי לתאונה, ביטחה הנתבעת את המנוח בפוליסה מסוג "תאונות אישיות", אשר כללה בין היתר, כיסויים ביטוחיים, למקרה מוות ולימי אשפוז.

3.                  התובע, מר יפתח רתם, הינו אחיו של המנוח, והמוטב על פי הפוליסה, הגיש דרישתו לנתבעת, לקבלת תגמולי הביטוח בגין מקרה מוות ובגין ימי האשפוז.

4.                  הנתבעת מצידה דחתה את התביעה, בטענה כי האירוע אינו מכוסה בפוליסה, בגין קיומה של החרגה לתאונה ברכב דו גלגלי. ומכאן התביעה דנא.

טענות התובע

5.                  התובע סבור כי הנתבעת דחתה את תביעתו לקבלת תגמולי הביטוח שלא בתום לב, תוך שהיא מסתירה מעיני בית המשפט ומעיניו הוא את תמליל השיחה החשובה ביותר, היא השיחה משנת 2002, בה נרכש הביטוח למנוח, לאחר שחרורו מצה"ל, על ידי אביו דוד [להלן - דוד].

6.                  התובע טוען כי תמלילי השיחה עם הנתבעת מעידים כי הביטוח שנרכש למנוח, נרכש אך בשל הסיבה כי המנוח רכב על רכב דו גלגלי מגיל צעיר, והנתבעת, על כל נציגיה, ידעה גם ידעה כי תכלית הביטוח הינה כיסוי למקרה של תאונה על רכב דו גלגלי.

7.                  עוד לשיטת התובע, יש בתמלילי השיחות כדי להעיד על כך שהנתבעת, לא רק שלא הסבה את תשומת לבו של דוד, כאשר רכש לבנו המנוח בשנת 2002 את הפוליסה, כי הביטוח, בשונה מהפוליסה הקודמת משנת 1999, כולל חריג לרכב דו גלגלי, אלא אף הגדילה ואישרה באוזניו, כי הביטוח שנרכש למנוח, לא כולל את החריג לרכב דו גלגלי.

8.                  התובע טוען כי הנתבעת ונציגיה, ובפרט הנציגה חדווה, אשר טיפלה בביטוחי המנוח מאז שנת 1999, הציגו בפני דוד מצג לפיו הפוליסה של המנוח היתה בתוקף ביום התאונה, כשהיא עונה על צרכי המנוח, ומכסה כל תאונה, לרבות תאונה על רכב דו גלגלי. לשיטתו, הנתבעת הפרה באופן גורף את חובתה האקטיבית ליידע את המבוטח בדבר החריגים הקיימים בפוליסה, ולוודא כי הינו מבין אותה.

9.                  התובע טוען עוד, כי כל טענותיה של הנתבעת, לפיהן דוד ידע על החריג בפוליסת המנוח, טענות סרק הן, חסרות כל בסיס, באשר הנתבעת ניהלה אינספור שיחות עם דוד, וידעה לבטח כי דוד לא מודע לחריג בפוליסת המנוח, ודחתה את תביעתו בחוסר תום לב.

10.              לשיטת התובע, הנטל להוכחת חריג בפוליסה מוטל על הנתבעת, והיא מצידה לא הוכיחה שהפוליסה כללה חריג לרכב דו גלגלי. משכך, כך התובע, לא עמדה הנתבעת בנטל המוטל עליה להוכיח כי יידעה את דוד אודות קיום החריג, ועל כן מנועה היא מלהסתמך על תנאי זה, ועליה לשלם את תגמולי הביטוח כאמור בפוליסה.

טענות הנתבעת

11.               טוענת הנתבעת, כי בשנת 99', נרכשו למנוח פוליסות, אשר הופסקו עם גיוסו לשירותו הסדיר בצה"ל. עם שחרורו מצה"ל, בשנת 2002, נרכשו לו פוליסות חדשות. טענת הנתבעת הינה כי בפוליסות משנת 99', אין כל חריג בדבר רכב דו גלגלי, אך מקרה הביטוח באובדן חיים, מוגבל למוות שאירע תוך 180 יום מהתאונה. ואילו הפוליסות משנת 02' כוללות חריג לרכב דו גלגלי, אך מקרה הביטוח בהן אינו מוגבל למוות בתוך 180 יום.

12.              משכך, כך לטענת הנתבעת, כבר למקרא הנ"ל, ניתן לקבוע בנקל ובאופן חד משמעי, כי אין כיסוי לתאונה דנא, לפי כל אחת מהפוליסות שנרכשו למנוח - הישנות או החדשות. זאת, מאחר שהמנוח נפטר 191 יום לאחר התאונה.

13.              הנתבעת טוענת כי בהגינותה הרבה, הפנתה את התובעים לתנאי הפוליסות הנכונות שעמדו בתוקף במועד התאונה, ואשר הוצאו לפוליסות החדשות אשר נרכשו בשנת 2002, ובהן מקרה הביטוח לאובדן חיים בתאונה, אינו מוגבל ל- 180 ימים ממועד התאונה, אך כולל חריג לרכב דו גלגלי.

14.              הנתבעת סבורה, כי משהתובעים לא היו מודעים לכך שגם תנאי הפוליסות הישנות אינן מקימות להם עילת תביעה, בחרו לטעון כי בשנת 2002 חידשו את הפוליסה משנת 99', ולא רכשו פוליסה חדשה, וכך יוכלו להתגבר על מכשול החריג לרכב דו גלגלי. ואולם, כך הנתבעת, משהבינו התובעים כי גם על פי תנאי הפוליסה הישנה לא קמה להם חובת פיצוי, מבקשים הם לטעון כי לא חידשו את הפוליסה הישנה על תנאיה, אלא רכשו פוליסות חדשות, בגינן לא הובא בפניהם חריג הרכב הדו גלגלי.

15.              טוענת הנתבעת, כי בשנת 2002 הוצע לדוד לעבור לפוליסות החדשות שמציעה הנתבעת, והוא מצידו נאות לכך, ולאחר עיון בפוליסות ותנאיהן, ניתן להיווכח כי דוד הבין שהפוליסות החדשות מחריגות רכב דו גלגלי. דוד מצידו, אשר היה האחראי על נושא הביטוחים בבית, ביקש לבטל את הפוליסות החדשות, של כל בני המשפחה, למעט המנוח, ושלח בגין כך מכתב מיום 25.8.02 [נספח ה' לתצהירה של אלינור זרקו].